אהבה אסורה – בגידה וסליחה בחיי נישואין

בגידה וסליחה בחיי נישואין

ד"ר אסנת בארי גרינשפן

ההרצאה ממבוססת על עבודת הדוקטורט של המרצה, בהדרכתו של פרופ' צבי איזיקוביץ

בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה.

מחקר איכותני, התקיים באמצעות ראיונות עומק של 30 איש, כולם זוגות שחוו בגידה.

במהלך המחקר רואיינו גם הבוגדים וגם הנבגדים (גבר או אישה), גם כאלו שנותרו יחד וגם כאלו שהתגרשו. המרואיינים בני גילאים שונים ותקופות גילוי הבגידה נעות בין לפני 4 חודשים ועד 12 שנים ממועד קיום הראיונות.

המחקר מתייחס גם לאהבה אסורה, וגם לחלק של חשיפת הבגידה ע"י בן או בת הזוג והתהליך הכולל את סליחה בין אם היא קיימת או לא.

בספרות המקצועית קיימת התייחסות לבגידות חד פעמיות, מיניות, רומנים, בגידות חוזרות, וכו'…. כיום, הולכת ורווחת תופעה של בגידות דרך האינטרנט (קשרים וירטואלים).

הגדרת הבגידה במחקר הנוכחי:

קשר משמעותי אחר עם גורם שלישי מחוץ לחיי הנישואים שהיווה איום על מסגרת הנישואים. מדובר בקשר משמעותי, שנמשך לאורך זמן.

• בגידה היא הפרה של הציפיות לבלעדיות מינית ורגשית המאפיינת יחסי נישואין.

• הפרה של החוזה הזוגי – להסכם / חוזה לבלעדיות ביחסי הנישואין (בין שהיה מדובר או שלא).

• קיומו של קשר אחר, נוסף מחוץ לנישואין, שיש צורך לשמור אותו בסוד.

• הקשר מלווה בהסתרה ונסיון לשמור אותו בסוד – זוג בשנות ה-50 המאוחרות, נשואים כ-30 שנה, אנשי עמל, עם חוכמת חיים.
בעיני האישה, מין הוא עול והיא שותפה לו רק כדי לספק את בעלה.

האישה מציעה לבעלה לשדך לו את המטפלת של אימו. המפגשים היו בידיעתה, היא

סידרה עבורם את מקומות המפגש, אלא שבתוך הקשר עם אותה אישה התפתח קשר

רומנטי. אשתו, שלא זו היתה כוונתה, ביקשה אותו לנתק את הקשר עם המטפלת,

דרישה שהובילה להסתרה, התחמקות… אשתו איבדה את השליטה בהתפתחות

הקשר שמחוץ לנישואין וחוותה בגידה. הזוג התגרש.

• שני בני הזוג "יודעים" שמדובר בהפרה של הסכם הנישואין.

• חשיפת הבגידה מעוררת תחושה של רמאות והתפכחות מאשליה, ומעוררת עוצמות רגשיות.

• חוסר הנאמנות תלוי באופן בו בני הזוג מגדירים ומפרשים את הנושא – מרואיינים שאלו האם קיים הבדל בין סטוץ לבגידה. עוזי, אחד המרואיינים טוען : "פה אני מתקשר למישהי שאני בעצם, גם קצת אוהב אותה והיא אוהבת אותי ואנחנו בקש ר, והיא יודעת שאני נשוי ואני יודע לפעמים שהיא נשואה או רווקה, יש איזושהי אשליה או איזשהו מקום שכאילו אנחנו נישאר כל הזמן ואני אעזוב את הבית והיא ויש איזה מצב של הרגשה כאילו. עכשיו למה זו בגידה ? כי אני בוגד באשתי, אני מפר את האמון ואני מפר את ההסכם בינינו… ברומן יש סיכוי שהחבילה תתפרק ובסטוץ אין סיכוי".

אחד ממצאי המחקר מצביע על כך שהסליחה היא אחת מדרכי ההתמודדות עם בגידה אבל לא רק. התמודדות עם בגידה היא לא בהכרח הסליחה.

יש תהליך התמודדות ויש תהליך סליחה. קיימים ביניהם קווים משיקים אך קיים ביניהם גם שוני.

יש תהליך/ רצף כרונולוגי של ההתמודדות. תהליך הסליחה הוא ספירלי, ואינו הכרחי בתוך תהליך ההתמודדות שמתרחש בכל מקרה.

תרשים ההתמודדות

הרקע לבגידה ברמה האישית והזוגית

1. תקופת הבגידה

תקופת הדמדומים הידיעה ואי הידיעה – קיים פה שיתוף פעולה סמוי בין בני הזוג. לדוגמא: גבר שניהל 21 שנה קשר מחוץ לנישואין. פעמיים בשבוע היה יוצא "לשחק קלפים" ולפעמים לא חזר בלילה הביתה. כאשר הסיפור נחשף אמרה האישה שבמובן מסויים ידעה על הרומן אבל היה לה נוח. היה לה שקט, פנויה לגידול הילדים וכו'…

2. חשיפת הבגידה

מתרחשת באופנים שונים, אם על ידי כך שהנבגד בוחר לאמת את חששותיו, אם על ידי כך שהבוגד התוודה. או על ידי דחיפה של הצד השלישי לדוגמא: אותו בעל, אחרי 21 שנה ביקש לסיים את הקשר הרומנטי שמחוץ לנישואין. בת זוגו מאיימת בחשיפת הרומן בפני אשתו ומשעמד על רצונו היפרד, הודיעה המאהבת לאישה.

3. תגובה מיידית לחשיפה

בין אם היתה תחושה קודמת או לא, מדובר ברעידת אדמה מאוד גדולה.

ראיונות נפרדים של בני הזוג חשפו, שתגובותיהם הראשוניות של הבוגד והנבגד, משמעות המשבר, אופן החשיפה ודרכי ההתמודדות של כל אחד מהם, שונים לחלוטין. גם אם יש התמודדות משותפת, קיים שוני בחוויה האישית של כל אחד.

נבגד

• תחושה ראשונית של הלם

• כל מה שהיה לי ידוע ובטוח עד היום, אבד, כאילו משכו לי את השטיח מתחת לרגליים.

• מלווה בתחושות פיזיות מאוד קשות, מלווה בכי, אובדן משקל, הפרעות שינה, מאפיינים של טראומה.

• נושא זיכרון של כל פרט בסיפור החשיפה,(את היום והשעה, ומה לבשה) בתיאור הסיפור קיים צורך לכניסה לפרטי פרטים.

• התאור של המשתתפים במחקר היה מורחב והומוגני במובן שמדובר בתגובה לנוכח טראומה ולא עם מאפינים אישיים. תגובות אוניברסאליות.

• תחושה של צורך בריחוק מגורם הפגיעה. (תגובה מיידית : "צא מהבית!").

הבוגד

• תחושת הקלה ושחרור עם חשיפתו של הסיפור. העול סביב הדינמיקה של ההסתרה והשקר כבר לא קיים. (הנטל שנשאתי איתי – כבר לא קיים. אני שחררתי את הכדור…).

• שימוש בסוג של תקיפה או הגנה.

• תחושה של צער על פגיעה בבן / בת הזוג וחוסר רצון לכניסה לפרטים.(תיאור מצומצם. קצר. סכמאטי. גם אחרי זמן).

• הטרוגני, כל סיפור עם החוויה האישית שלו.

• נסיון לעשות מינימליזציה של חווית הבגידה. "לארוז". כדי להמשיך הלאה.

4. תפיסת המשבר – הפרת איזון – צומת דרכים

ההחלטה על המשך חיי הנישואין – ברמת העמדה 2/3 מהנשאלים לגבי תגובתם לגילוי בגידה בהם, עונים שהם יתגרשו. בפועל רק 1/3 מתגרשים בגלל בגידה. (פער בין עמדה להתנהגות).

ההחלטה – כל אחד מבני הזוג בוחר אם הוא רוצה להמשיך בנישואין או לא.

יש מצבים של הסכמה לגירושין או להמשך הנישואין, יש מצבים של אי הסכמה בהם רק צד אחד מבקש להתגרש.

הסתגלות והשלמה – סליחה היא אחת מדרכי ההתמודדות. השתחררות וויתור על רגשות שליליים אינם מספיקים בתהליך הסליחה אלא נדרשת גם יצירת קירבה מחודשת גם באימוץ רגשות חיוביים ויצירת קירבה רגשית מחודשת.

הגדרת הסליחה

אין הגדרה אחידה – בתוך הסליחה עולה השאלה למי אני סולח. לעצמי ?, לבן הזוג שלי ? קיימים בסליחה המימדים הבנאישי והתוך אישי.

במימד הבינאישי ציינו המרואיינים, שעצם המשכיות הקשר היא הסליחה. עוד עלתה תחושה של קבלה המאפשרת להמשיך הלאה. יש אבחנה בין סליחה ופיוס.

במימד הבינאישי, הסולח עובר תהליך עם עצמו, האורך זמן ואינו מותנה בתגובתו של הבוגד. אנו יכולים לסלוח גם לאדם מת שלא מתאפשרת אינטראקציה איתו.

פיוס, לעומת זאת, מחייב הדדיות, שיתוף פעולה, בניית אמון (גם אם הוא מוגבל). הסליחה היא תהליך אינדיווידואלי. זו אינה מתנה שהנבגד נותן לבוגד אלא לעצמו. משמעותה של הסליחה שחרור מהחוויות הרגשיות הקשות שמלווה את ההתמודדות עם גילוי הבגידה.

במימד התוך אישי יש ויתור על הכעס, קבלה, תהליך של היטהרות וניקיון מהפגיעה, שחרור רגשות שליליים של כעס בצד האימוץ של רגשות חיוביים כלפי הבוגד, לא לעסוק בעבר ובדברים אחרים

- סליחה איננה שכחה – הנבגד אינו שוכח את הבגידה לעולם.

- משמעות השכחה אינה בשכחה מלאה, מחיקת הבגידה מהתודעה כאילו לא

התרחשה, אלא הסתרתה מסדר היום. מצב של "לא להיזכר בבגידה כל הזמן"

- מדובר באקט של תיוק (שמים את הבגידה על המדף אבל לא זורקים אותה).

- סיפור הבגידה הופך מדמות לרקע בהוויית החיים של הנבגד ושל בני הזוג, וגם כאשר

הוא עולה הוא אינו מעורר את התגובה והעוצמה שעורר בעבר.

- סליחה היא תהליך שעובר על הנבגד – יש תנודתיות בתחושת הסליחה שנעה על

רצף כלשהו.

- תהליך הסליחה נמשך לאורך זמן ונבנה בהדרגתיות על שמונת מרכיביו.

הסליחה נעה על רצף בין אי סליחה וסליחה. מדובר בתהליך ספיראלי וחזרתי כאשר

עם הזמן יורדת העוצמה.

תהליך הסליחה על בגידה בחיי הנישואין – מודל הסליחה.

תהליך הסליחה עובר על הנבגד. הוא מופיע בתגובותיו של הבוגד אך אינו מותנה בהם. בתהליך זוהו שמונה מרכיבים הנחלקים לשלוש שטחות ופועלים בצורה ספיראלית וחזרתית עד להשגת הסליחה. שמונת המרכיבים מייצגים את כל קשת התגובות שהסולח יכול לעבור בתהליך הסליחה. לא כל אחד חווה את כולם, אולם ייצוג של כל אחת מהשטחות הכרחי לתהליך עצמו. המרכיבים מופיעים בקרב הסולחים בעוצמות שונות, בדגשים שונים ובלוחות זמנים שונים. התהליך אינו אחיד ואינו לינארי. סדר הופעתם של המרכיבים משתנה ואינו קבוע, לעיתים יש חפיפה, חזרתיות והדרגתיות. להלן המרכיבים

1. ייחוס סיבתיות וקונטקסט לבגידה כך שניתן יהיה לחיות איתה.

א. התבוננות רפלקטיבית והבנה מחודשת של הסיבות שהובילו לבגידה.

מרכיב זה כולל נסיונות להבין את התנהגותו של הבוגד, הנבגד והשתלשלות סיפור הבגידה. הוא כולל חיפוש אחר נסיבות מקלות, תירוצים, צידוקים והצטדקויות להתרחשותה של הבגידה, כדרך להבנות סדר והגיון בדברים. כך ניתן יהיה לגשר על הפער בין הבגידה הנתפסת כהתנהגות "סוטה", לא מקובלת ולא רצויה, לבין הצורך והרצון לקבל אותה ולחיות עם התרחשותה. לעיתים מלווה התהליך בהסרת האשמה הבלעדית מהבוגד תוך כדי לקיחת אחריות אישית או השלכתה על גורמים ונסיבות שונים. מדובר בגורמים כמו אישיותו או נסיבות חייו של הבוגד, מערכת היחסים הזוגית, התנהגותו של הנבגד או גורמים הקשורים לסביבה החברתית כמו נורמות חברתיות, שוק ההזדמנויות והתנהגותו של הגורם השלישי. מספר אחד המרואיינים במחקר "לסלוח זה כאילו הדברים עברו איזשהו עיבוד מסויים. את מבינה את המניעים של הצד השני שגרם לך, לדבר הזה לקרות, כאילו מצליחה להבין אותם, את מבינה אותם ואת יכולה, גם אם את לא מקבלת אותם, את לא חייבת לקבל אותם, את יכולה להבין את הצד השני, בגלל היכרות מעמיקה איתו, מסיפורי חיים שלו ולהרגיש אליו איזה סוג של חמלה, כאילו, על התנהלות זו"

ב. הפרדת האדם ממעשה הבגידה

מרכיב זה כולל את ראיית המכלול. בחינת אישיותו ותפקודו של הבוגד

בתחומי חיים אחרים ובזמנים אחרים, לא רק בעין הבגידה ונסיבות התרחשותה. התבוננות זו מאפשרת לנבגד להפריד בין הפוגע כאדם, לעוול שנעשה, לבחון אותו בנסיבות חיים שונות, בראייה חיובית או לכל הפחות מאוזנת יותר ובכל זאת לקבלו ולסלוח לו.

"הוא אחלה בן אדם ויש לו בסיס נתונים כאדם, שעדיף להיות עם אדם זה מאשר עם שקרן. עזבי שקרן בבגידה. אני מדברת על שקרן ביום יומי"

ג. הגדרה מחודשת של האויב – חווית הניצחון מול הגורם השלישי.

מרכיב זה כולל הגדרה מחודשת של "האויב" בדמותו של הגורם

השלישי. הוא בא לידי ביטוי בעיקר במצבים בהם בני הזוג נשארו ביחד

והגבולות שנפרצו עקב הבגידה וכניסתו של גורם שלישי למערכת הוגדרו

מחדש. לעיתים מתלווה לתוצאה תחושה של ניצחון המחזקת את תחושת

הביטחון ומעלה את הערך העצמי של הנבגד, שנפגע בעקבות הבגידה.

גבר שאשתו בגדה בו עם חברו הטוב מתאר " והיתה איזושהי יריבות סמויה

מתחת לפני השטח וכל הזמן, יצאנו מאותו מקום, זאת אומרת, שנינו יצאנו

מהקיבוץ, עזבנו את הקיבוץ באותה תקופה…….. אני הייתי כבר נשוי והיה לי

בית ועבודה שאני מאוד אוהב ואוטו גדול ויפה ומשכורת והוא היה עם

טוסטוס, בדירה שכורה בלי חברה רק התחיל את הלימודים ואני הייתי כבר

עם תואר, כאילו בכל הפרמטרים ניצחתי אותו והנה הוא הכניס לי. בשורה

האחרונה הוא זכה בבחורה" אולם הסיפור הסתיים אחרת, סמדר ושי שוב

יחד, מגדלים ילד, ניתקו את הקשר עם דני, חברו הטוב של שי, שמזוהה

ונתפס כאויב ולכן שי אומר "אני חושב שלהגיד זה סוג של ניצחון זה קצת

לא, זה מפספס, אתה אפילו לא יכול להגיד שיש הפי אנד לסיפור".

ד. איזון הפגיעה

בגידה בחיי ניושאין מהווה פגיעה משמעותית ביותר במערכת היחסים הזוגית

ובנבגד ויוצרת הפרת איזון, מעין יצירת חוב של הבוגד כלפי הנבגד. במצבים אלו

מותנה הסליחה בקיומם ובהתרחשותם של תנאים מסויימים, אלו יכולים לכלול

נקמה, עשיית צדק, פיצוי או ארגון מחדש של הסבל. הנקמה מחייבת פעולה

אקטיבית של הנבגד, בעוד עשיית הצדק מושגת בדרכים שונות שאינן מחייבות

פעולה אקטיבית של הנבגד אך הן מיישרות את הקו ומאזנות את תחושת

הפגיעה. הפיצוי יכול להיות חומרי, רגשי או התנהגותי בעוד הארגון מחדש של

הסבל נוצר כתוצאה מהתפתחות ושינוי במצב האישי והזוגי של כל אחד מבני

הזוג, שינוי שנתפס כמאוזן וחיובי בעיני הנבגד. ניתן להגיע לאיזון בין אם בני

הזוג המשיכו להיות יחד ובין אם התגרשו, כאשר כל אחד מהם בנה את חייו

בנפרד.

2. הקטנת המרחק הפסיכולוגי

ה. שחרור הכעס והכאב

מרכיב זה כולל עיבוד והתמודדות עם הרגשות השליליים המתלווים לחווית

הפגיעה. שחרור ועיבוד רגשות הכעס, התסכול, האכזבה והכאב הינו תהליך

הדרגתי, איטי ומתמשך כולל פירוקם, עידונם, שחרורם ואוורורם של רגשות אלה.

הוא נעשה בדרכים מגוונות: דיבור "אינסופי" וחזרתי, שיתוף אחרים ברגשות

ובמחשבות, כתיבה, חלימה, קריאת חומרים העוסקים בנושא, בניית תסריטים

דמיוניים, מוונולוגים, בכי, פניה לטיפול ושימוש באמונה.

חווית הבגידה מלווה בעוצמות רגשיות גבוהות והוונטילציה ארוכה, מתמשכת,

בעוצמות שונות ולפעמים מלווה בתחושה שהיא אינסופית. תהליך העיבוד הרגשי

מתרחש בשיחות ארוכות וחוזרות על עצמן. חשוב להבין שמדובר במעגל ספירלי

של התמודדות עם הכאב. כל דרך התמודדות היא לגיטימית או ע"י דיבור אינסופי

וחזרתי, שיתוף אחרים ב"תסריטים" שיש לנו בראש (מה עשיתי, איך הייתי יכולה

לעשות אחרת…).

מספרת אילנה "עכשיו אני קצת מאחורי זה אבל זה מאוד כאב לי, אני כל הזמן דיברתי על זה, אני דיברתי אני כעסתי…. המון דיברתי עם חברות, המון הייתי יושבת ומבכה, שעות, על מה הוא אמר ? מה הוא עשה ? ומה זה ? ומה זה? שעות, שעות בטלפון וחברות, מה הוא אמר ומה הוא עשה ולאן הוא הלך…. ואיך הוא זה ואיך היא עשתה ואיך זה, שעות, פשוט לא יאומן, מטורף לגמרי… הטריף אותי, פשוט הטריף אותי. אני לא יכולה להגיד שזה עשה משהו טוב, זה הטריף וזה החליש… במידה מסוימת זה החליש, זה נתן לי אפשרות לפרוק אבל אני לא יכולה להגיד… זה גם החליש וגם חיזק אולי… כשאני מתחילה לחשוב על זה אז בסופו של דבר כך שרדתי את זה, בסופו של דבר לא נשברתי". העיבוד החוזר והשיחות הנמשכות יש בהן תחושה של החזרת שליטה, שאובדת בתהליך גילוי הבגידה.

ו. פיתוח אמפתיה לבוגד

מרכיב זה כולל ניסיון להבין כיצד מרגיש הבוגד, מה עובר עליו בתהליך ומדוע הוא פעל באופן בו בחר. הוא כולל "לקית תפקיד" של הבוגד והתחברות אליו ממקום של סימפטיה, חמלה ורכות. הבנת המקום של הבוגד ויכולת לחוות כלפיו אמפטיה וכאב מספר יוסי " הדבר הראשון שעשתה היא החליטה, החליטה בייסורים נקרא לזה ככה, בייסורים שלה כי היא התמכרה, אולי, אם אני עושה אבחנה אמיתית לזה לא למילים שזה מעשים, אז כדי להתגבר על ההתמכרות צריך לסבול, מישהו הכניס לו הירואין, הוא צריך כמה ימים להיות עם הכאבים האלה, הוא צריך הרואין, שיחות הטלפון האלה, כל הדברים האלה, היא עשתה את זה, נפרדה ממנו"

3. יצירת אדם חדש סולח ומפוייס

ז. "לידה מחדש" – משמעות דרך סבל

מרכיב זה כולל חיפוש משמעות ערכית, חיובית בעיקרה, לפגיעה (מה זה בא ללמד אותנו?, מה הפקנו מזה?). הנבגד מבנה מחדש את תפיסת המציאות וחוויית הפגיעה, ממיר את חוויית הסבל והכישלון בהישג והצלחה המאפשרים לו להפסיק לחוות עצמו כקורבן. ברוב המקרים מלווה "לידה" זו בתחושה של צמיחה והתפתחות.

יש לא מעט זוגות שבעקבות הפגיעה יצרו זוגיות שניה טובה יותר. מהמקום

בו הנישואים התפרקו, מהקושי, צמחו לפרק ב' בתוך חיי הנישואין של עצמם.

מספר שי " עברנו איזושהי חוויה שהכניסה אותנו הרבה יותר מפוקחים, לחיים

אמיתיים. לפני זה היינו אולי ילדים, לא בשלים באמת לזוגיות, סתם היינו בחבורה

של רווקים, שנינו היינו אולי עם פנטזיות אחרות שלא ממש אפשריות. לא יודע, נורא

קיצוני להגיד היינו צריכים את המשבר הזה, אני לא חושב שהייתי צריך את זה אבל

יש צדדים שאני לא מצטער שזה קרה". מתוך מה שנבנה בזוגיות כמובן מאליו, יש

התמודדות אמיתית עם הסיבות שהובילו לבגידה, לקיחת אחריות הדדית, בחירה

מחודשת בנישואין.

ח. יצירת שגרה חדשה

מרכיב זה כולל את בנייתה של שגרה חדשה. שגרה של חיים שחוויית הבגידה והסליחה היא חלק ממנה. היא מובנית כחלק מהיסטוריית החיים של הנבגד, אך אינה חלק מהמציאות והעיסוק היומיומי. לעיתים היא כוללת זוגיות מחודשת ומפוייסת כדרכו של "עוף החול" ולעיתים פרידה המלווה בקבלה והשלמה עם המציאות החדשה. זו יכולה להיות מלווה בשיתוף פעולה ופיוס בין בני הזוג, אך לא בהכרח. כאשר בני הזוג בוחרים להישאר יחד ולעבוד על שיקום יחסיהם הופכת הזוגיות החדשה שנבנית לגורם מדרבן ומתגמל במיוחד לתהליך הסליחה, למציאות היומיומית, למקומה המצומצם וה"נשכח" – "לא נוכח" של חוויית הבגידה בשגרת החיים, ולארועי חיים חדשים הממלאים אותה.

מספרת אחת הנשאלות במחקר " הכל השתנה הפכנו תקליט. היום טפו טפו האהבה פורחת, היום זה כבר הכי הרבה, המון זמן שהאהבה פורחת. אני יכולה להגיד שזה יותר משנתיים לפחות אולי אפילו שלוש שנים, שהפכנו את הקערה על פיה ויצרנו קשר מחודש מדהים ואנחנו אחד בשביל השני ולא אחד נגד השני. הרבה יותר הבנה הרבה יותר תמיכה מאז אנחנו כבר לא אויבים אחד של השני אלא חברים טובים מאז."

תגובות הבוגד המסייעים לתהליך הסליחה

הפסקת הבגידה – הפסקת הבגידה יכולה להסתיים גם אם הזוג התגרש. כל זמן שקיים החשד או הידיעה שהבגידה ממשיכה, ההתייחסות אליה היא כארוע בהווה.

מודה בהתרחשותה – לקיחת אחריות על הבגידה, שיתוף בפרטים, מוכנות למסור מידע.

מתנצל, מבטא צער וחרטה – אחד הגילויים המפתיעים במחקר, תשובתם בנפרד של הבוגדים והבוגדות היתה שהם מצטערים שנתפסו, מצטערים על העוול שנגרם לבני הזוג אך אינם מצטערים על התרחשותה של הבגידה עצמה. חרטה יש בה צער על האופן בו פעלתי על משהו משמעותי שעשיתי בחיים שלי, זו חוויה לא פשוטה. הבגידה הייתה חוויה חיובית עבור הבוגד, פיצתה על חוסרים בחייו ולכן גם אם יש צער על הפגיעה באחר, ייתכן ואין בו חרטה. בחוויה הפסיכולוגית, סוביקטיבית יש לנבגד רצון שהבוגד יחוש חרטה על מעשיו.

מבטיח לא לבגוד שוב

מגלה הבנה ותמיכה לתהליך של הנבגד – סבלנות, מוכנות של הבוגד להקשיב ולהכיל, ככל שהבוגד מבין יותר את הנבגד ואת הצורך האובססיבי של הנבגד לעסוק בזה שוב ושוב.

מתנהג בדרך בונה אמון – בניית האמון גם דרך היבטים שהיו בעיתיים בתקופת הבגידה.

לא להסתיר דברים, להשאיר את הסוללרי פתוח, לאפשר נגישות של בן הזוג לסוללרי וכו'…

משנה את התנהגותו ויחסיו את הנבגד – יצירת שותפות, נסיונות לפצות, לתת, הבעת רצון להיות ביחד, לבלות, לשוחח הרבה, לתת מקום לזוגיות מתוך ההבנה לסיבות שהובילו לבגידה.

המחקר לא מצא הבדלים באופן התהוות הסליחה על בסיס ג'נדריאלי גילאי או ברמת ההשכלה.

אחת ממסקנות המחקר היא, שסליחה היא דבר חשוב וכדאי. יש קשר ברור בין רווחה אישית, בריאות, מדדים של שביעות רצון וסליחה. כאשר נשאלו הנחקרים למה הם סלחו, הם הביעו סיבות מאוד אישיות. לא מדובר במחווה שהנבגד עושה למען הבוגד. עלו שתי סיבות עיקריות:

א. חוסר הרצון להיוותר בתחושת הכעס והכאב, רצון לשחרר את עצמם מהמסע הכבד שהנבגד

נושא והרצון להמשיך הלאה בחייו.

ב. הרצון להמשיך ולחיות עם בן הזוג.

תהליך הסליחה אורך בין שנה לשנתיים.

קיים שוני בהתייחסות לבגידה ובסיבות שהובילו לבגידה בין גברים לנשים אך בתהליך שאנשים עברו בהתמודדות עם תהליך הבגידה, לא הוסק שוני בין גברים לנשים.

דרכי טיפול והתערבות

טיפול בבגידה הוא אחד מהקשים בטיפול זוגי. הוא קשה ותובעני בשל הטלטלות שחווים בני הזוג. יש דרמה בסיפור, עוצמות רגשיות כבדות שהמטפל צריך להכיל אותם. יש בטיפול כזה צעד קדימה ושני צעדים אחורה. לעיתים פגישה של פעם בשבוע אינה מספיקה, יש מצבים של תקיעות, של אובססיות. יש פער בצרכים של שני בני הזוג, האחד רוצה להמשיך ולדבר על הפגיעה והשני רוצה להתקדם, למי נותנים מקום?, כמה?, מתי בתהליך ?.

בגידה, ברמה האישית היא נושא שפוגש את כולנו. תהליכי העברה והעברה נגדית עולים ביתר שאת ולכן על המטפל לבדוק בטרם עת את עמדותיו האישיות. מה זה עושה לי כשאשה מספרת שעזבה את הילדים שלה עם שמרטפית כדי לבלות עם המאהב שלה ומה זה עושה לי כשגבר סיפר שלכאורה נותר עוד כמה שעות בעבודה ובעצם בילה עם המאהבת, ומה קורה בחיי הנישואין של המטפל עצמו… אם המטפל בא מעמדה שבגידה היא שלילית בחיי הנישואין והנושא מעורר אצלו חרדה, כיצד יוכל לעזור לבני הזוג ? על המטפל להיות מודע לעמדותיו כלפי הנושא.

בסוגיות הקשורות לדרכי התערבות

בגידה – סוף או התחלה ? האם בבגידה יש משהו שמשמעותו סוף היחסים או הזדמנות להתחלה חדשה. שתי האפשרויות קיימות.

אבחנה בין מצבים בהן מתרחשת בגידה לבין מצבים בהן הבגידה נחשפה

לספר או לא ? – אחת מהשאלות הקיימות סביב הנושא, האם לספר או לא. האם כשלמטפל מסתבר תוך כדי טיפול זוגי דבר הבגידה, ברור שהמטפל עצמו לא צריך לספר אך האם עליו לעודד את הבוגד לספר לבן הזוג הנבגד ?

משמעות הסוד בנישואין – מה משמעות הסוד בנישואין, איך סוד משפיע ? האם אפשר לחיות עם סודות ?

להודות או להכחיש ? – כאשר בן הזוג חושד

כיצד הבגידה מתגלה ?

תקופת הדמדומים – הנבגד מבין שקורה משהו

תקופת החשדנות

לאחר החשיפה

תגובות שונות של הבוגד והנבגד

תגובות הנבגד דומות לתגובות פוסט טראומטיות

השלב הראשון שלב של ההלם שיש בו הרבה בלבול, עליות וירידות, תגובות ראשוניות של הלם, מאפיינים פיזיים כמו חוסר שינה, ירידה במשקל, רצון להתרחק / להרחיק את הפוגע, בלבול וסערה.

תפקידו של הטיפול להרגיע, לאפשר וויסות רגשי, לספק סביבה תומכת ומכילה לשני בני הזוג, דחייה של קבלת החלטות נמהרות כמו גירושין, עזיבת הבית, התמודדות עם אי הוודאות של כל אחד מהצדדים, עם רגשות סותרים ועוצמתיים, נורמליזציה של המצב, הרבה פעמים המשגה של המצב עוזרת ומרגיעה. אנשים מרגישים "לא נורמליים" במצב הזה וההמשגה מאפשרת חוויה של נורמליות ורגיעה.

יש אשליה שגירושין / עזיבת הבית – ירגיעו את הכאב. זה לא.

חשוב לנסות לדחות את תהליך קבלת ההחלטות בנושא המשך אי המשך הנישואין, משמורת על הילדים וכד'.

סוגיות מרכזיות בטיפול בבגידה

- נסיבות הבגידה

- הסיבות העמוקות שהובילו להתרחשותה

- הרקע האישי והזוגי של כל אחד מבני הזוג – הרחבה למערכת היחסים הזוגית

- סיוע בקבלת החלטה על המשך הנישואין

- הבנת משמעותה של הבגידה ליחסים

- חשיפה של סודות וקשיים נוספים שלא דוברו בין בני הזוג

- בנייה מחודשת של היחסים

- בניית האמון

- תהליך שאורך בין שנה לשנתיים

- בדומה לתהליך של אבל – התמודדות עם אובדן. בראש ובראשונה התמודדות עם כל מה שאיבדנו ואח"כ התמודדות עם בניית הקשר החדש" דימוי של בניין שנהרס וכדי שאפשר יהיה לבנות את הבניין מחדש, יש לפנות את ההריסות ורק אח"כ בנייה של הבית מחדש. במשבר בגידה יש הרס מאוד גדול.

- מודל הסליחה

- שילוב בין טיפול פרטני וזוגי בין אם אצל אותו מטפל או אצל מטפלים שונים.

סיכמו וערכו – מיכאלה צמח ויעל וייל רשף