ד"ר אלפרד אדלר נולד בווינה, אוסטריה, בשנת 1870, בן למשפחה יהודית.
היותו ילד חולני ואובדן אחיו ממחלה קשה, היו אירועים שהשפיעו על החלטתו ללמוד רפואה ועל בחירות נוספות שעשה בחייו.
אדלר בחר לעבור כרופא כללי בפרברי וינה במטרה לתת שירותי בריאות למשפחות מעוטות יכולת.
בין השנים 1902 -1911 אדלר היה חלק מהחבורה הפסיכואנליטית שהתקבצה סביב פרויד.
בשנת 1914 הוקמה האגודה ל"אינדיבידואל פסיכולוגייה" על בסיס התיאוריה שפיתח וגם פורסם העיתון הראשון בשם זה.
מלחמת העולם הראשונה סייעה לו לגבש את השקפת עולמו הפסיכולוגית הנטועה בתפיסות חברתיות חינוכיות.
אדלר פיתח את הרעיון הבסיסי שהאדם הוא קודם כל יצור חברתי והמוטיבציה הראשונית שלו היא לפתח תחושת שייכות
ולמצוא לעצמו מקום בטוח בקבוצה, במשפחה בחברה. עוד מצא אדלר את האדם כישות קוגניטיבית ובוחרת – בידי הפרט
היכולת לבחור התנהגויות ויוצא מכך, שהאדם אחראי על תוצאות התנהגותו. מתוך כך ייחס אדלר חשיבות עצומה להדרכת הורים
המגדלים את הדורות הבאים לאחריות, לעצמאות, לשויון ערך האדם ולאזרחות טובה בחברה דמוקראטית בהתאם לתפיסה חדשנית זו,
החל ב – 1922 להקים מרכזי ייעוץ. צוותים הוכשרו לעבודה עם הורים, מורים ומחנכים בנוכחות קהל למטרות למידה.

המודל הועתק למרכזי ייעוץ בארצות אחרות. משנת 1932 חילק זמנו בין וינה לארה"ב ולימים השתקע בניו-יורק.
בשנת 1936 פעלו ביוזמתו 22 קליניקות, והטיפול בהן היה ללא תשלום, פעילות חלוצית שהפכה מודל לחיקוי בארצות רבות
והופסקה עם עליית הנאצים לשלטון באוסטריה. בשנת 1937 במהלך הרצאות בסקוטלנד, נפטר אלפרד אדלר בפתאומיות.
אדלר היה נשוי לראיסה ואב לארבעה ילדים, שניים מהם המשיכו את דרכו.